הכיבוש הגרמני של דנמרק ב-9 באפריל 1940 היה מהיר ובלתי אלים, ובתחילה היה נדמה כי הדנים יישארו מחוץ לזוועות השואה. דנמרק הייתה אחת המדינות היחידות באירופה שבהן השלטון המקומי הצליח לשמור על מידה מסוימת של עצמאות במהלך הכיבוש הנאצי. עם זאת, גורלם של כ-8,000 יהודים דנים, שחיו במדינה באותה תקופה, עמד במבחן ב-1943, כשכוחות הכיבוש הגרמנים החליטו להוציא לפועל את גירוש היהודים למחנות הריכוז.
רקע
ב-9 באפריל 1940 פלשה גרמניה הנאצית לדנמרק במסגרת מבצע וזר (Weserübung), למרות הכרזתה של דנמרק כמדינה נייטרלית. דנמרק נכנעה לאחר מספר שעות של לחימה. בהסכם הכניעה, אפשרו הנאצים לדנמרק לשמר את מוסדות השלטון שלה – המלך כריסטיאן העשירי המשיך בתפקידו כראש המדינה, והפרלמנט והממשלה נותרו בתפקודם הרגיל למראית עין. למעשה, דנמרק תפקדה יותר כמדינה גרורה של גרמניה מאשר כמדינה כבושה. היא אף ניתקה את קשריה הדיפלומטיים עם בעלות הברית, אם כי לא השתתפה באופן פעיל במלחמה לצד מדינות הציר.
המצב המיוחד של דנמרק אפשר לה להתנגד במידת מה ליישום המדיניות הנאצית כלפי היהודים. במהלך 1940 לא ננקטו צעדים נגד יהודי דנמרק, וכאשר באפריל 1941 העלה היינריך הימלר בפני מפקד המשטרה הדנית את סוגיית היהודים, השיב המפקד כי יש בדנמרק מספר מועט של יהודים ואין כל בעיה איתם בעיני האוכלוסייה המקומית. תשובה זו, שניתנה גם במפגשים נוספים בין הגרמנים לדנים, גרמה לכך שהשלטונות הגרמניים נמנעו מלעסוק בנושא היהודי בדנמרק בדיווחיהם, מחשש שתעורר מתיחות בין שתי המדינות.
מתחילת הכיבוש התנגדו הדנים בהובלת המלך כריסטיאן העשירי ליישום המדיניות הגזענית הנאצית כלפי היהודים, וכתוצאה מכך לא סבלו היהודים שם מאפליה לרעה. אלא שבסוף שנת 1943 החליטו הנאצים להחיל את "הפתרון הסופי" גם על יהודי דנמרק. באוגוסט 1943, לאחר התגברות ההתנגדות הדנית לכיבוש הגרמני, ביטלה גרמניה את ריבונותה של דנמרק. הממשל הדני התפטר, ושלטון צבאי גרמני החל לפעול במדינה. עם ביטול הריבונות, ניתנה הפקודה להתחיל במבצע מעצרים וגירוש של יהודי דנמרק למחנות ההשמדה.
מבצע ההצלה לשבדיה
רגעים אלו היוו נקודת מפנה, שבה הדנים הפגינו עמידות מוסרית יוצאת דופן. מיד עם קבלת הידיעות על התוכנית הגרמנית, רשתות התנגדות דניות, כמו גם אזרחים מהשורה, פעלו במהירות ובנחישות כדי להציל את יהודי דנמרק. במהלך מספר ימים, באמצעות סירות דיג קטנות, העבירו תושבים דנים כ-7,200 יהודים דנים לשבדיה הנייטרלית, ובכך הצילו את רובם ממחנות ההשמדה.
ב-28 בספטמבר 1943, גאורג פרדיננד דוקוויץ, דיפלומט גרמני, הדליף את התוכנית לגירוש יהודי דנמרק לראשי המחתרת והקהילה היהודית, מה שאפשר להם להתכונן לבריחה. ייתכן שוורנר בסט, המנהל האזרחי של דנמרק מטעם גרמניה, חיבל בתוכנית כדי למנוע את עוינות האוכלוסייה הדנית כלפי גרמניה.
ההעברה לשבדיה הפכה לאחד ממבצעי ההצלה המרשימים ביותר במהלך השואה. הדנים, בסיכון רב לעצמם, הסתירו את היהודים בבתיהם ובכנסיות, דאגו להסעות לנקודות הכינוס והעבירו אותם במאות סירות דיג ואוניות קטנות לעבר שבדיה. בסיוע המחתרת הדנית, יהודים רבים הוברחו בסירות דיג לשוודיה הנייטרלית, שסיפקה להם מקלט. כ-7,200 יהודים, שהם 90% מיהודי דנמרק, ניצלו. 492 יהודים נתפסו ונשלחו למחנה טרזיינשטט, ומתוכם כ-150 נרצחו בשואה. אחד המאפיינים הבולטים של ההצלה הזו הוא הכמעט היעדר אובדן חיי אדם במהלך המבצע, מה שהופך את הפעולה הזו לאחת ההצלחות הגדולות בהיסטוריה של ההתנגדות לשלטון הנאצי.
החיים בשבדיה ולאחר המלחמה
יהודי דנמרק שהגיעו לשבדיה התקבלו בזרועות פתוחות. השבדים דאגו למקלט בטוח ליהודים, לסיוע הומניטרי ולתמיכה מוראלית. רבים מהיהודים שהגיעו לשבדיה נאלצו להמתין שם עד סוף המלחמה, אך בזכות הגבורה הדנית, הם ניצלו מגורל קשה בהרבה.
לאחר תום מלחמת העולם השנייה, חזרו היהודים שברחו לשבדיה לדנמרק, והתקבלו בשמחה על ידי אזרחי המדינה. בניגוד למדינות רבות באירופה, שבהן נתקלו היהודים השבים בגילויים של אנטישמיות או איבה, בדנמרק הם שבו אל חייהם הקודמים ללא התנגדות או פחד. דנמרק הפכה לאחד הסיפורים המעטים בשואה שבהם העם הצליח להגן על האוכלוסייה היהודית שלו באופן כמעט מלא.
דנמרק בשואה: הנצחה ומורשת
תפקוד דנמרק בשואה הוא עוד סימן לכוחה של סולידריות אנושית, מוסריות והתנגדות לפשעי האנושות. בזמן שאירופה הייתה עטופה בחושך, האור שבקע מהמדינה הקטנה שבצפון סייע להציל אלפים והראה שהאומץ לעמוד מול הרשע קיים אפילו במצבים הקשים ביותר.
לכבוד מבצע הצלת יהודי דנמרק בשואה, הוחלט ביד ושם לטעת עץ בשדרת חסידי אומות העולם לכבוד המחתרת הדנית, למרות שלא ניתן להעניק את אות חסיד אומות העולם לקבוצות. בקשתם של חברי המחתרת הייתה שלא להכיר במצילים דנים בודדים, אך כמה מהם, שהצטיינו במעשי הצלה יוצאי דופן, קיבלו את התואר. נתן אלתרמן הקדיש למבצע שיר בשם "הלשון השוודית" שפורסם בטור השביעי.
כיכר דניה בבית הכרם בירושלים נקראת ע"ש מבצע ההצלה, ובה אנדרטה בצורת סירה (בתמונה הראשית של הפוסט). במקביל, בשנת 1968 שונה שמה של כיכר בקופנהגן לישראלס פלאדס ("כיכר ישראל").
Israels Plads (מילולית: כיכר ישראל) היא כיכר ציבורית גדולה במרכז קופנהגן, בקצה הצפוני של הכיכר שוק מזון מקורה.